השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak) | חלק 12

השיח המשעבד - אחת הדרכים העיקריות שבאמצעותה הולכה האנושות שולל מאות ואלפי שנים. בניית השפה בצורה שקרית, שגרמה בסופו של דבר להנדסת התודעה אל תוך שיח של דרגות, של קיטוב ושל עבודת אלילי שקר. כדי לזכות בחירות האישית, ולהחזיר לידינו את הכוח שהפקדנו (מבחירה או מאונס) בידי "השליטים", עלינו להבין קודם כל ממה עלינו להשתחרר, מחיקת הידע הקודם חיונית לפני שמעבדים ידע חדש. מסה זו נכתבה על ידי פרדריק מאן (Frederick Mann). עקב אורכה, היא מוגשת כאן בחלקים נוחים להבנה ועיבוד. לנוחותכם, מצורף גם קובץ PDF להורדה אותו ניתן גם להדפיס.

הפתרון לבעיית השיח המשעבד

עבור אחדים, לפני שיהיו מוכנים להתמודד עם השיח המשעבד הפוליטי, עליהם להתגבר קודם על השיח המשעבד הפסיכולוגי (או אחר).

נקודת פתיחה טובה עשויה להיות הקורס של ד"ר מיכאל יואיט-גליסון (Michael Hewitt-Gleeson) - "מוח בחינם" (Brain Freebie).

החלק שלהלן, הנוגע לסמנטיקה כללית יהיה אולי נקודת פתיחה טובה עבור האחרים.

כמה דוחות של Terra Libra מטפלים בהיבטים שונים של "שיפור עצמי".

גם "דוחות המיליונר" יכולים להיות שימושיים.

אולם הדגש של דוח זה הוא על השיח המשעבד הפוליטי.

התובנה המרכזית של דוח זה היא ש"שורשי השלטון הריכוזי (סטטיזם) נטועים במוחו של האדם הפרטי". כל פתרון לבעיית הסטטיזם, אם נרצה שיחזיק מעמד, חייב לכלול ניכוש עמוק של שורשיו ממוחם של בני-האדם.

אני טוען שהשיח המשעבד הפוליטי הוא השורשים הללו.

איין ראנד, בספרה "מעלת האנוכיות" (The Virtue of Selfishness), כתבה:

"אם כמה אנשים מבקשים שלא לחשוב, אלא לשרוד על ידי חיקוי וחזרה, כמו חיות מאולפות, של הקולות והתנועות השגרתיים שלמדו מאחרים, בלא לעשות כל מאמץ להבין...הם האנשים שצועדים לעבר התהום, בעוקבם אחר כל מחריב שיבטיח להם לקחת על עצמו את האחריות שהם מנסים לחמוק ממנה: האחריות להיותם מודעים".

אז, האם בכוונתכם "לא לבחור לחשוב, אלא לשרוד על ידי חיקוי וחזרה, כמו חיות מאולפות, של הקולות והתנועות - מילות השיח המשעבד "ממשלה", "חוק" וכד' - שלמדתם מהטרורקרטים?

מקס שטירנר (Max Stirner) ב"האגו ושלו" (The Ego & Its Own), כתב:

"ההחלטה שלא להניח לקיים ולמוחשי לכפות את עצמם עליו, גרמה לו לחוש מעט נקיפות מצפון על כך שהוא מתמרד כנגד המדינה הקיימת או מתנגד לחוקים הקיימים; אולם לחטוא כנגד רעיון המדינה, שלא להכפיף עצמך לרעיון החוק, מי היה מעז לעשות זאת?"

שטירנר מזהה את הצורך לאתגר ולתקוף את "רעיון המדינה" ואת "רעיון החוק".

כפי שמציין, בעיקרון, רוברט פירסיג, אם אתה הורס "את הממשלה" ו"את החוק", בטווח הארוך אתה לא משיג כלום, משום שהרעיון העומד בבסיסי אותם ממשלה וחוק נותר ללא פגע, ובבוא הזמן התוצאה תהיה "ממשלה" חדשה ו"חוק" חדש.

אז, מה שצריך לעשות, הוא "למחוק" את המושגים/מילים/רעיונות הבסיסיים של השיח המשעבד הפוליטי, שהולעטו לתוך גרוננו על ידי הטרורקרטים ועוזריהם, ביודעין או שלא ביודעין.

עליכם להרוס במוחכם את תקפותם של מילות/מושגי השיח המשעבד - להפחית את תקפותם לאפס - עד לנקודה בה אתם מסכימים עם הדרך שמתאר ג'רמי בנטהאם (Jeremy Bentham) ב"רטוריקה פוליטית" (Political Rhetoric) (מה שאני מכנה "שיח משעבד פוליטי") בספרו "תיאורית הבדיות של בנטהאם" (Bentham's Theory of FIctions):

"הביטו באות, ותמצאו שטויות - הביטו מעבר לאות, ולא תמצאו דבר".

ואחר כך לסייע לאחרים לעשות את אותו הדבר.

התייחסו לאפשרות שאילוץ אנשים לקבל ולהשתמש במילות השיח המשעבד הוא הדרך ההרסנית ביותר של רמאות-עומק - שתוצאותיה הן למעלה ממאה מיליון איש שנטבחו במהלך המאה העשרים.

ושעל ידי המשך שימוש חסר הבחנה במילות השיח המשעבד, אתם נותנים יד, מחזקים, ומנציחים את רמאות-העומק ההרסנית הזו ואת הטבח שהוא תוצאתה.

[אני מבין שכדי לתקשר עם אנשים, לעתים קרובות יש צורך להשתמש במילות השיח המשעבד כאילו הן תקפות, אחרת תאבדו מהר מאד את הקהל שלכם ואנשים יתייחסו אליכם כאל משוגעים.

ניתן לפתח את היכולת לתקוף בצורה מעודנת, תקיפה או מרושעת, את מושגי/מילות הטרורקרטים, בהתאם למידת ההתאמה ודרגת הידע והתחכום של הקהל שלכם בכל הנוגע לחופש].

ברגע שהבנתם את היקפו של משחק המילים המהווה, בעיקרון, את כל המערכת הפוליטית/חוקית, משחק-מלים קבוע באופן יחסי; או כפי שניסח זאת ג'ונתן סוויפט, "משחק מלים שטוח, יבש וריק, וקולני וחלול, ונתון לסיבוביות"; משחק מלים שאותו הגדיר ג'רמי בנטהאם:

"הביטו באות, ותמצאו שטויות - הביטו מעבר לאות, ולא תמצאו דבר" - ברגע שתבינו את אופיו של משחק המלים שתוכנן במיוחד כדי לשעבד אתכם, אז תוכלו ליצור את משחק המלים האישי שלכם, בדרגה גבוהה יותר, שתנצח את המערכת, וכפי שניסח זאת חברי הליברטריאני שפגשתי בלוקסמבורג: "אני חי את חיי מתוך הקשר של חירות, מובלעת ליברטריאנית, מובלעת אנרכו-ליברטריאנית. אני נושא אותה עמי כמו הילה."

לסלק בסופו של דבר את כוחם של הטרורקרטים, מסה קריטית של בודדים תהיה חייבת להגדיר מחדש במוחה את מילות/מושגי השיח המשעבד, הדוגל בשלטון ריכוזי, כבלתי תקפות, ולהפסיק לספק לטרורקרטים תמיכה אינטלקטואלית/מושגית "על ידי חיקוי וחזרה, כחיות מאולפות, על צלילים ותנועות שלמדו מאחרים" - כפי שניסחה זאת איין ראנד.

חזרו אחרי (!):

הם אינם "ממשלה" כל-יכולה, יודעת-כל ונוכחת נצחית (כפי שמכנים אותם בטעות) - הם טרורקרטים יחידים, לעתים קרובות אף לא מבריקים במיוחד, אינם כל-יכולים ולבטח שאינם אנשי-עבודה.

כפי שאמר הארי בראון (Harry Browne) ב"כיצד מצאתי חופש בעולם בלתי חופשי" (How I Found Freedom in an Unfree World) - זוהי אגדה, להאמין שהם יכולים למנוע ממך להיות חופשי.

"תוכל להוציא את עצמך מכל צורות ההשפלה - כאלו שאפילו חיות השדה לא יעמדו בהן - אם תנסה, לא באמצעות נקיטת פעולה, אלא על-ידי רצון פשוט להיות חופשי.

החליטו שלא לשרת יותר, ואתם חופשיים באחת.

אני לא מבקש שתניחו ידיכם על העריץ כדי להלום בו, אלא פשוט - שתפסיקו לתמוך בו; אז תוכלו לעצור אותו, כמו פסל עצום שמשכו מתחתיו את הבסיס - הוא ייפול מכובד משקלו עצמו ויישבר לרסיסים".

- אטיין דה-לה בואסי, "דיון על השתעבדות מרצון"

סמנטיקה כללית

כדי להבין את חשיבות השיח המשעבד, עלינו לפעול ברמה של התבוננות, ניתוח, והערכת המשמעות, התוצאות וההשלכות של השפה.

· כיצד משפיעות המלים על תפישת המציאות?

· כיצד עשויים אנשים להגביל בצורה בלתי מוצדקת את התנהגותם כתוצאה מן השפה בה הם משתמשים?

· כיצד עשויים אנשים לנקוט בפעולות לא נכונות או הרסניות עקב מלים שהם מתייחסים אליהן כאל מובנות מאליהן? (כמו למשל "לצאת למלחמה בשם האל והמדינה!")

סמנטיקה כללית, תורה שנוסדה על ידי מהנדס, מתמטיקאי, סטודנט למחלות נפש, ואקדמאי בשם אלפרד קורזיבסקי (Alfred Korzybski), מטפלת ברמת השפה, שאותה תוקף השיח המשעבד:

כיצד משפיעות המלים שלנו על אופן החשיבה, התקשורת וההתנהגות שלנו?

הבנת הסמנטיקה הכללית יכולה לסייע לכל אדם להבין ולהתעלות מעבר לשיח המשעבד.

להלן תקציר ממאמרו של ג'ורג' דוריס (George Doris) המנוח, שפורסם לראשונה ב-1983, במגזין "העצמי והחברה" (Self & Society):

כתב-העת האירופי לפסיכולוגיה הומניסטית נותן לנו מושג לגבי המקום בו מתאימה עצמה הסמנטיקה הכללית ל"סכמה של הדברים":

"דקדוק (גרמטיקה) עוסק ביחסים שבין מילה למילה.

הוא כולל חוקים לגבי האופן בו יש לצרף מלים יחד לכדי משפטים, ואינו מעסיק עצמו באופן שבו מתייחסים המשפטים זה לזה או לעובדות ולמציאות.

הלוגיקה הולכת מעט רחוק יותר.

עבור האדם העוסק בלוגיקה, משפטים משמשים כקביעות והוא מעסיק עצמו ביחסים בין הקביעות (אם "א" - אז "ב").

אולם עבור הלוגיקאי המלים אינן חייבות להיות בעלות משמעות, למעט כהגדרתן על ידי מלים אחרות, והקביעה אינה חייבת להיות קשורה לעולם העובדות.

סמנטיקה, מרחיקה מעבר ללוגיקה - עבור הסמנטיקאי, מלים וקביעות הן בעלות משמעות רק אם הן קשורות מבחינה תפעולית לייחוס/אזכור כלשהו בעולם הטבע.

הסמנטיקאי מגדיר לא רק תקפות (כפי שעושה הלוגיקאי), אלא גם "אמת".

הסמנטיקה הכללית הולכת רחוק אף יותר - היא עוסקת לא רק במלים, קביעות וייחוס לאזכורים בטבע, אלא גם בהשפעתם על ההתנהגות האנושית.

עבור "הסמנטיקאי הכללי", תקשורת מורכבת לא רק ממלים בסדר נכון, בהטייה דקדוקית נכונה (עבור הגרמטיקאי) או בקביעות העומדות ביחס נכון זו לזו (עבור הלוגיקאי), או בקביעות העומדות ביחס נכון לאזכורים (עבור הסמנטיקאי), אלא כל אלו יחד, ועליהם נוספת גם תגובת מערכת העצבים של האדם המעורב בתקשורת זו".