השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak) | חלק 8

השיח המשעבד - אחת הדרכים העיקריות שבאמצעותה הולכה האנושות שולל מאות ואלפי שנים. בניית השפה בצורה שקרית, שגרמה בסופו של דבר להנדסת התודעה אל תוך שיח של דרגות, של קיטוב ושל עבודת אלילי שקר. כדי לזכות בחירות האישית, ולהחזיר לידינו את הכוח שהפקדנו (מבחירה או מאונס) בידי "השליטים", עלינו להבין קודם כל ממה עלינו להשתחרר, מחיקת הידע הקודם חיונית לפני שמעבדים ידע חדש. מסה זו נכתבה על ידי פרדריק מאן (Frederick Mann). עקב אורכה, היא מוגשת כאן בחלקים נוחים להבנה ועיבוד. לנוחותכם, מצורף גם קובץ PDF להורדה אותו ניתן גם להדפיס.

Slavespeak-Heb part 8

.pdf

הורידו את PDF • 293KB

השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak)

חלק 8

מסה מאת: פרדריק מאן (Frederick Mann) Copyright 1997 Terra Libra Holdings ALL RIGHTS RESERVED http://threader.ecs.soton.ac.uk/lists/the_process/4102/attachment/the_process.4102.2.html

סיבות נוספות לכך שאנשים עשויים להתקשות בהטלת ספק במושגים או מלים עשויות להיות:

1. רוב האנשים מעולם לא פקפקו אפילו באחת מן המלים שהם משתמשים בהן בדרך כלל.

2.בהתאם לעיקרון האינרציה, קל יותר להמשיך ולחשוב באופן בו חשבנו תמיד עד עתה. הטלת ספק בכמה מן המושגים הבסיסיים כרוכה בשינוי כיוון דרמטי - וחשיבה מאומצת ואנרגטית.

3. הטלת ספק בחלק כל שהוא מן המציאות הפיזית היא קלה יחסית, למשל - אני טוען שלשולחן יש ארבע רגליים. התבוננות פשוטה יכולה ליישב את הבעיה. אין צורך בתהליכי חשיבה מורכבים. מכל מקום, הטלת ספק בתקפות מושג או מילה, מחייבת שימוש במילה, ובאותה עת גם ערעור על תקפותה. אז אנו משתמשים בתחביר כגון "ה-"חוק" (לכאורה)" - תחביר איזכור עצמי - המצריך תהליך חשיבה מורכבת שרבים יתקשו בו. יתר על כן, המילה "חוק" היא הפשטה ברמה גבוהה.

במקרה של "השולחן" יש יחסים פשוטים של אחד לאחד בין הסמל (המילה) והעצם שאותו היא מייצגת - האיזכור. היות ו"חוק" נמצא בתחום המציאות המילולית, נושא תקפותה של המילה אינו יכול להיפתר בהתבוננות פשוטה. בעוד אנו יכולים אמנם לראות את הדיו שבה כתובים לכאורה "ספרי החוק", הרי שלא ניתן למצוא יחס פשוט בין הסמל "חוק" ובין האיזכור(ים) שלו.

4. אם תדברו אל חבריכם באופן בו אני מדבר כדי לאתגר את מילות השיח המשעבד הפוליטיות הבסיסיות, הם ככל הנראה יחשבו שיצאתם מדעתכם. מה שאתם אומרים יהיה הזוי וחסר משמעות עבורם - בדיוק כמו הפסקה הקודמת! ולחץ חברתי נוטה לפעול כ"עצירת פשע" (crimestop) עוצמתית ביותר, המונעת ממכם לבטא מחשבות מסוכנות כגון "מה שנקרא בצורה שקרית "חוק"."

5. אין לנו תחביר נוח וקל לשימוש עבור הטלת ספק במלים או מושגים. אנו חושד שאנשים רבים יתקשו לעבד הצהרות הנוגעות למציאות מילולית. עד כדי כך שכאשר אני מצהיר הצהרה כגון "הרעיון שמישהו הוא "מלך" הינו סוג של עבודת אלילים או הזיה" (הצהרה לגבי מציאות מילולית), הם "יתרגמו" (יעוותו) אותה, באופן כפייתי, למשהו כמו "הוא אומר שמלכים אינם קיימים" (הצהרה לגבי מציאות פיזית).

6. אולי מלים מסוימות - - כגון "חוק", "מדינה" ו"ממשלה" - - הן בעלות השפעה מהפנטת כה חזקה על האנשים, שאם ינסו לפקפק בהן או להטיל בהן ספק, התודעה שלהם "תכבה במספר דרגות" והם לא יוכלו לחשוב בצורה נכונה.

אוקיי, אז בואו נדמיין עולם שבו המושג "חוק" (במובן של "חוק" מתוצרת בני האדם) נעדר לחלוטין.

נניח שמגיל צעיר, ילדים בעולם כזה מחונכים על פי עקרונות כגון:

1. לפעולות יש השלכות.

2. לאנשים יש מוחות בהם הם יכולים להשתמש כדי לחשב ולחזות - לפחות במידה מסוימת - את תוצאות פעולותיהם.

3. ציות עלול להיות מסוכן משום שהוא נוטה לתפוס את מקומן של המחשבות (חישוב וחיזוי).

4. ככל שתחשבו יותר עבור עצמכם במקום לציית לאחרים, כך תלמדו יותר ותהפכו יעילים יותר.

5. ידע מקדם. החוכמה של היום תהפוך לאמונה התפלה של מחר.

לכן, יש להטיל ספק ולחקור הכל. כמה כוח יהיה לטרורקרטים בעולם כזה?

"עשה כרצונך - זהו החוק כולו", אמר אליסטר קראולי (Aleister Crowley).

עבורי המשמעות היא שאנשים יעשו מה שהם רוצים לעשות, ולא חשוב מה יכתיב עבורם כל "חוק" לכאורה.

הרעיון שאם טרורקרטים "יקבעו את החוקים" זה יפתור בעיה כלשהי, הוא טפשי למדי.

אנשים עדיין יעשו מה שהם רוצים.

הם עשויים לשנות את התנהגותם בגלל ה"חוק" לכאורה, אולם לעתים קרובות תהיה נטייתם לעשות זאת בדרכים שונות מזו שהטרורקרט מצפה להן.

הרעיון שניתן "לשלוט" על בני אדם באמצעות "חוקים" הוא פגום מיסודו.

זאת משום שבני האדם הם ישויות הפועלות מבחירה, בעלות מוח המסוגל לחשיבה, קבלת החלטות, וייזום פעולות עצמאיות.

כמובן, בני אדם יכולים לוותר על יכולתם לחשוב, להחליט ולפעול מבחירה - אם יקבלו את רעשי וצלצולי הטרורקרט כאילו היו "חוק" שהם חייבים לציית לו, למחות נגדו - או לבטלו.

אם תתייחסו לרעשים ומלמולים אחרים כאל "החוק", אתם מציבים אדם זה כאדון מעליכם, ואת עצמכם כעבד מתחתיו.

אתם משעבדים את עצמכם.

למעשה אתם מבצעים סוג של התאבדות אינטלקטואלית ופסיכולוגית.

זוהי הסיבה שהרעיון, או המושג "חוק" הוא כל כך קטלני.

כפי שאמר וולטיר (Voltair), "אנשים שמאמינים באבסורד, יבצעו מעשי זוועה".

וג'רמי בנטהם (Jeremy Bentham) כתב, "מתוך מילה טפשית אחת, עלולות לצמוח אלפי חרבות".

(Bentham's Theory of Fictions by C.K. Ogden.)

אז, כמה פשעים מבוצעים, וכמה אנשים נהרגים כתוצאה מהסכמה כללית למושג "חוק"?

(באומרי "פשע" אני מתכוון "פעולה מכוונת הפוגעת באחר או ברכושו".)

קודם לכן טענתי שרעיון ה"חוק" הוא הזייה מטמטמת ומחלישה. היא מטמטמת משום שצורתה היא:

"אל תחשוב; רק תעשה כי זהו החוק!"

עבור רבים, "חוק" מהווה תחליף לחשיבה עצמאית.

"אני לא צריך לחשוב מה אני עושה, החוק אומר לי מה עלי לעשות!"

הרעיון "חוק" הוא מחליש משום שצורתו היא:

"אני לא יכול לעשות את זה כי זה מנוגד לחוק!".

"אתה חייב לעשות את זה כי זהו החוק!"

אוהבי חופש רבים מאמינים שאינם יכולים להיות חופשיים בגלל "כל החוקים שמגבילים את החופש שלהם".

רבים משקיעים זמן ומאמצים רבים ב"מלחמה לשינוי החוק", כאשר מאמציהם יכלו לשמש אותם טוב יותר לו נקטו באסטרטגיות שונות.

אנטוני סולומון (Antony Solomon) כתב את השיר הבא:

"האויב שבפנים

למה אתם מפחדים מה"פרלמנט" שלו,

מן ה"ממשלה" העריצה שלו,

כאשר דברים אפלים יותר מזדחלים

אל תוך ראשכם; זוחלים, מתחפרים, נחבאים.

מלים גרועות בהרבה מ"חוק מדינת משטרה",

מושחתות בהרבה מכל "חקיקה",

מס גבוה פי כמה מ"מס מדורג" גובה את נשמתכם;

רוחות שיצרתם בעצמכם משעבדות את נפשכם.

שכן "שליט האנושות" הוא רק גרגר של חול

הוא קם, מכתיב, רודה, אולם חייב ליפול.

אף שאינו נראה, קשה להוציאו, רואים?

"הרוח במכונה" אומרת - "אתם לא חופשיים".

הפסיכו-פלזמה הפוצעת את תוככם,

מדוע היא רודפת את עומק מוחכם?

זה שנתתם לו מחסה משאיר אתכם נכים,

כמו גמד הוא מזהם ביתכם בנכלולים.

צא, צא דיבוק, והסתלק ממני!

אני החלטתי, היום, אני בלבד עודני

עומד חופשי בגוף ונפש

ללא כבלים, שדים ורפש."

ב"הקהל" (The Crowd), גוסטב לה-בון (Gustave le-Bon) כתב:

"ציביליזציה אינה אפשרית ללא מסורות, וקידמה אינה אפשרית ללא הריסת אותן מסורות... אף דוגמה לא יכולה להמחיש זאת טוב יותר מאשר כוחה של המסורת על מוחם של ההמונים.

האלילים המפוקפקים ביותר אינם מתגוררים במקדשים, והרודנים העריצים ביותר אינם שוהים בארמונות; את שניהם ניתן לנתץ ברגע.

אולם האדונים הבלתי נראים השולטים בעומק נשמתנו, הם בטוחים מכל ניסיון של מרד, ואת היבול הם קוצרים במלחמת התשה של מאות שנים...

הרגע המדויק בו אמונה נעלה יורדת לטמיון ניתן לזיהוי בקלות; זהו הרגע בו מתחילים להטיל ספק בערכה.

כל אמונה כללית שהיא קצת שונה מבדיה, יכולה לשרוד רק בתנאי שאינה עומדת למבחן...

העריצים האמיתיים שהאנושות ידעה מועדה היו תמיד זיכרונות המתים או האשליות שנחצבו מתוכם."

מושג ה"חוק" המחליש הוא אדון בלתי נראה בתוך פנימיותנו העמוקה ביותר, עריץ בדמות אשליה או הזייה שאנו עיצבנו בעצמנו.

"שפה יוצרת פחדים המתיישבים בראשנו ומהפנטים אותנו."

- רוברט אנטון וילסון, מבוא ל"עץ השקרים" (מאת כריסטופר ס. הייאט, דוקטור לפילוסופיה).